מעמד הר סיני
מדברים אלי: איך הדיבר "לא תרצח" נוגע ליום-יום שלי?
במעמד הר סיני מצווה אותנו הבורא: לא תרצח. וכי התכוונו לרצוח? אומרים לנו חז"ל, "כל המלבין פני חברו ברבים, כאילו שופך דמים". זוהי השקפת התורה – הלבנת פנים, יש בה משום רציחה. כשהתורה מצווה "לא תרצח", היא מבקשת להתרחק עד הקצה האחרון של רציחה, ששום ברזל לא יונף על "מזבח האדם", אפילו לא מחט
לישון על זה לילה: למה כל כך חשוב לחכות רגע לפני שפועלים?
משה מעניק לעם ישראל "מרווח נשימה" להתארגנות, לפני שיתחיל זמן הפרישה שלפני מתן תורה. ומדוע הוסיף משה יום אחד? בכדי שכל יהודי יקבל את התורה "מדעתו" – ביישוב הדעת ובהתבוננות ראויה. ואולי הכנה זו היא שגרמה להם להגיע במעמד הר סיני למעלה הנשגבה: "נעשה ונשמע"
רבותי, ההיסטוריה חוזרת? תפקידנו בעולם כעמו של ה’
המאורעות האחרונים מעוררים בנו מחשבות על סבל הגלות – מראשיתה ועד היום – ומחזירים אותנו לאותו מסר היסטורי ישן. עם ישראל הוא פלא היסטורי: עם ששמר על זהותו המיוחדת ממעמד הר סיני ועד ימינו, 3,300 שנה. איננו כשאר העמים, כי המציאות שלנו כעם מוכוונת על ידי הבורא, כתוצאה מהתנהגותנו. הבחירה ניתנה בידינו – ובחרנו בחיים
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה